פלוגות השדה

פלוגות השדה (פו"ש) היו פלוגות שהוקמו לשם הגנת היישובים העבריים במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

בחודש מאי 1936 מונה יצחק שדה למפקד שכונת בית וגן שסבלה כל לילה מיריות מהכפרים מלחה ועין כרם. יצחק שדה שכנע כמה מהנוטרים של השכונה לצאת לפנות ערב אל הגבעה ממנה היו מותקפים. עדיין היה חשש אצל נוטרי העיר ירושלים לצאת בערב, אבל יצחק שדה הצליח לשכנע את חברי קיבוץ קריית ענבים שהוטרדו כל הזמן לצאת לסיורי לילה. זוהי התחילתה של הנודדת. לאחר מכן הוקמו יחידות נידות בגוש דן, חיפה, פתח-תקוה, עמק חפר,

להוציא הנודדת, פלוגות השדה הוקמו בשנת 1937 במסגרת ארגון "ההגנה" ובאישור הבריטים. מטרתן הייתה להגן על היישובים העבריים מפני הכנופיות הערביות שתקפו אותם בימי המאורעות. לפו"ש יחידות ניידות, מקומיות באופיין, שקמו במקומות אחדים בארץ ובהן יחידות המשמר הנע והנודדת.

אנשי הנודדת והפו"ש היו בעצם שוטרים לובשי מדים כפופים למשטרת המנדט.

פלוגות השדה היו חלוצות "היציאה מן הגדר" - יציאה לפעולה בשטחים הפתוחים ובשדות, מעבר לגדרות היישובים, כדי לקדם את פני התוקפים וכן עריכת סיורים בשטחי הכפרים הערביים על מנת לאתר את בסיסי הכנופיות ולפגוע בהן.

בשנת 1938 הפכו הפו"ש לכוח ארצי בפיקודם של יצחק שדה ואליהו בן חור. הפלוגות השתתפו במבצע העלייה לחניתה ב-21 במרץ 1938, שהיה מגדולי מבצעי ההתיישבות של יישובי חומה ומגדל, ליישובו של אזור חדש וקשה להגנה בגבול ההררי עם לבנון. פלוגות השדה פעלו בו בזמן למען משימות פלגות הלילה המיוחדות. בשנת 1939 פורקו פלוגות השדה וחלק מחבריהן צורפו למשמר הנע. על בסיס פלוגות השדה הוקם באותה שנה (1939) "חיל השדה" (החי"ש) כחיל צבאי מאומן ומאורגן, שתפקידו לספק הגנה ניידת ומאומנת היטב ליישובים העבריים.

שיר פלוגות השדה

לכבודן של פלוגות השדה כתב נתן אלתרמן את שירו הנודע "זמר הפלוגות"^[1], שהולחן על ידי דניאל סמבורסקי.

את זמר הפלוגות נשיר נא למזכרת,

אפל, אפל הואדי, המשמר הכן.

הלכה, הלכה פלוגה בלילה, בשרשרת.

הלכה פלוגת שדה לאש ולמגן.

חכי לנו ארצי במשעולי הרייך,

חכי לנו בשדות הלחם הרחבים,

את שלום המחרשה נשאו לך בחוריך,

היום הם לך נושאים שלום על הרובים.

והפזמון החוזר:

פלוגה,

עלי, עלי בהר,

פלוגה כבוש תכבושי!

במקום שם איש עוד לא עבר

שם יעברו הפו"שים.

למען אם ובן ואב

הסוללה נקימה.

פלוגה - לא תם, לא תם הקרב,

פלוגה - צעוד קדימה!

לשווא, לשווא אמרו: רק הימים הם לנו,

לשווא אמרו: לאש ושוד נידון הליל,

הלילה והיום רק לחיים ניתנו,

הלילה והיום הם ארץ ישראל!

מן השפלה בחוף ועד גדרות התיל,

ומנקרות הרים ומבקעות וגיא

נשיב לך את היום, ארצי, ואת הליל,

נשיבה לך אותם למען כל החי!

פלוגה, עלי עלי בהר...

כי לא לשווא, אחי, חרשת ובנית,

לנפש ולבית לנו מלחמה!

ג'וערה, תל עמל, כנרת וחניתה -

אתן לנו דגלים ואנו החומה.

כי לא נשוב אחור ודרך אין אחרת,

אין עם אשר ייסוג מחפירות חייו.

הלכה, הלכה פלוגה בלילה בשרשרת,

פנייך, מולדתי, הולכים איתם לקרב!

פלוגה - עלי, עלי בהר...

(לעיתים מבוצע רק הבית הראשון והפזמון, או רק הבית הראשון והשלישי והפזמון)

לקריאת נוספת

שאול דגן, הפו"ש - פלוגות השדה של ארגון ה"הגנה", המרכז לתולדות כוח המגן ומשרד הביטחון, 1995.
אליהו בן חור, לצאת את הגדר, מערכות, 1985.
יורם הורוביץ, מה חידש הפו"ש, סנונית הוצאה לאור, 1990